'להרגיש בבית' - קוסמת

'להרגיש בבית' - קוסמת

עוד שניה פורים וזה מזכיר לי שבדיוק בתקופה הזו לפני שנה, כתבתי כאן את הטור הראשון שלי, אז הנה יום הולדת ראשון לטור ולי – 44.

בארבעים וארבע שנותיי זכיתי לאהוב ולהיות נאהבת, זכיתי ללדת שלושה ילדים, זכיתי ליצור ולהיות בעשייה, זכיתי לתת וליפול, להתאכזב, לכאוב, להישבר, להיסדק, להפסיד, להתחזק, להתגבר, להרוויח, לנצח.

זכיתי להכיר אנשים מכל הסוגים והצבעים כמעט, לתת אמון, להתנפץ. זכיתי לדעת לקבל ולאפשר לעצמי להיות חלשה, אם כי באמת רק לכמה רגעים...

בארבעים וארבע שנותיי הייתי ילדה מאושרת עם משקפיים, הייתי נערה דוגמנית ואיבדתי בדרך את הדרך. הייתי סטודנטית ותיירת, הייתי ברמנית וציירת, שכרתי דירה בתל אביב ואוסטרליה וחזרתי לכפר. ויצאתי שוב וחזרתי וטעמתי וניסיתי ונגעתי והפסקתי. התחתנתי ובלילות לא ישנתי. התעוררתי וטיפלתי והחלפתי וניקיתי ותמיד חיפשתי.

חיפשתי והעזתי וכשאבדתי - עצרתי.

והקשבתי, גם אם היה זה קול חרישי, לחישה חלשה ודועכת – הקשבתי. והלכתי בעקבות הצליל הדק בדיוק לאן שהלב לחש לי.

והנה פורים! החג האהוב עליי, בו אני יכולה להיות בתחפושת ובכל זאת, להיות מאושרת.

תחפושת שלא באה להסתיר, אלא באה לחשוף. להעצים את רצונותינו הכמוסים, או סתם מאפשרת לנו להיות יפים יותר, מצחיקים, מפחידים, קוסמים.

אולי באמת אהיה קוסמת השנה?

תהייה לי שרביט פלאים ארוכה עם כוכבים שתיקח אותי למרחקים אם רק אאמין.

יהיה לי כובע שחור ענקי ובתוכו יהיו מלא ממתקים וגלימה שתעניק לי ארשת מלאת חשיבות וכשאצעד ברחוב היא תתנפנף אחריי ביוהרה.

אני שואלת ובעצם יודעת שבחרתי מזמן להיות קוסמת.

מאחלת לכולכם חברים, להיות קוסמים לא רק בפורים.