'להרגיש בבית' - אביב




יש משהו בחילופי העונות שמעורר בי רצון לשינוי, כמו הטבע המשנה צבעיו, הנפש מבקשת להתחדש וכמוה – הבית. 

 

כבדות השטיחים, הקולבים העמוסים מעילים, נעליים סגורות, שמיכות חורף וסוודרים רכים נארזים בשלבים ומונחים על גבי המדפים הגבוהים.

הטבע תמיד יודע איך לנוע, ואם נדע איך לנוע אתו, נתקרב למיזוג הנכון עם הסביבה ועם עצמינו. חוסר היציבות בין העונות מזעזע את הקרקע היציבה של נפשנו ומזכיר לנו ש'לא לעולם חוסן'. שהשקט לא תמיד מובן מאליו, שהמקום הזה שהקרקע תחתינו רועדת נמצא ממש לידנו. רעידת אדמה תמיד תופסת אותנו לא מוכנים ואחריה, שאריות של חורבן והרס אך גם תקווה וחמלה.

ומהמקום הכי נמוך, נותר לנו רק להביט למעלה ולהתרומם. שם על קצה התהום, מבט אחד לאחור ישאיר בנו לנצח את הזיכרון שפי התהום פעור, בעודנו מתרחקים ממנו בבעטה.

ואז מגיע האביב.

זרועות מלטפות של חום מזכירות לנו שדבר לא היה לשווא. כמו הפשרת השלגים, הגוף הנוקשה מתרכך והנפש מתחממת.

גם בתים יכולים לצמוח מן האדמה באיזון מושלם עם הטבע. בתים שחלונותיהם פונים בדיוק לכיוון הנכון, שחומריהם מדברים עם הטבע או בניגוד מושלם לו, אך הופכים לחלק ממנו מתוך מודעות ולא באקראיות שאינה מתחשבת בסביבה.

בית הצומח מן האדמה הוא בית שתוכנן מתוך המקום המיועד לו, בית שאינו מחקה את שכנו כי מקומו הוא ייחודי רק לו. הוא בית שספג את הריחות סביבו, שפתחיו יודעים בדיוק מה נשקף דרכם עוד בטרם נבנו.

הוא בית שמכבד את סביבתו ואת דייריו, הוא בית שמבקריו יחושו בו שייכות ולא יוהרה.

בית הצומח מן האדמה הוא בית שקשוב לתנודותיה, בית שמכיל את רעידות הנפש ואת האביב שבא בעקבותיו. בית שמלכד את נפשותיו ולא כולא אותן יחדיו.

בית שמכיל את חילופי העונות ומקבל בברכה את הטוב ואת הרע.

ועם בוא האביב השילו את שכבות החורף מביתכם ומרוחכם, אפשרו לעצמכם להתחדש,

אל תדחו את ההזדמנות לשינוי, הכניסו אותו אל כל הווייתכם, העזו, הגשימו, פתחו את הדלת ואת הלב והאמינו שהאדמה רוויה, נותר לה כעת רק ללבלב.


צילי יחיאלי גוטר

עקבו אחרינו בפייסבוק: צילי יחיאלי גוטר - סטודיו לאדריכלות אקולוגית ועיצוב חיים

ובאינסטגרם: c.y.art_architect