'להרגיש בבית' - שבע זה לא רק מספר

הטור החודשי שלי – להרגיש בבית

שבע זה לא רק מספר או הרוח שבחומר

השבוע, בני בכורי היה בן שבע ומעצם היותו, הוא לעיתים ההשראה שלי, הוא מלמד אותי להיות אמא ואדם יותר טוב, ושבע שנותיו עוררו בי מחשבות על שבע.

כשנולדת ילד, כתבתי את הרגעים האלה – כתבתי את הצירים, את הלידה הארוכה, את אבא, את החברה הטובה, את סבתא וסבא ואחר כך את החיים החדשים אתך. את הטיולים במנשא, את הלילות בלי שינה, את הימים ששכבנו על הדשא על הגב והסתכלנו למעלה על העלים שזזים עם הרוח.

כהרף עין הפכת לילד בן שבע, שבע שנים בהן נוספו לך עוד שני אחים, ולי עוד כמה קילוגרמים. שבע שנים בהן למדנו להיות הורים, להיות זוג, להיכשל, להתרומם, לחלום, להגשים, להאמין. שבע שנים, ילד, לא הולכות ברגל. אני רואה אותך בכל יום שחולף לומד עוד משהו על המקום הזה שאנו חיים בו, בסקרנות אין קץ אתה שואל וחוקר וצמא לידע, ואני לפעמים עייפה – רוצה רגע לשבת בסוף יום עבודה וזהו. לשבת ללא מעש – שבע דקות.

  שבע זה לא רק מספר, שבע - הן שבע השנים הטובות ושבע השנים היותר טובות, הן הבטחה לבאות. השבוע החלטתי שבפתחן של שבע השנים הבאות אהיה קצת יותר סבלנית, יותר מכילה, פחות עצבנית, יותר עשירה, יותר רזה, יותר בריאה, יותר ספורטאית, יותר מגשימה ובאופן כללי, יותר מרוצה.

שבע זה לא רק מספר, שבע - הם שבעת ימי הבריאה, הם שבעת קני המנורה, שבע הוא שורש המילה שבועה הוא שובע לאחר הארוחה הוא שבת והוא ברכה. בקבלה, שבע הוא המימד הרוחני שבחומר, שהרי לכל עצם וחומר יש שישה צדדים: מעלה, מטה, קדימה, אחורה, ימין ושמאל. והמימד השביעי בחומר מהו?  הוא אינו עוד צורה הוא הרוח שבחומר.

הוא מאפשר לצורה לצאת מגבולותיה החומריים ולהתפתח למימד נוסף.

מהו המימד הנוסף הזה ומהו חשיבותו?

אתם בטח מכירים את ההרגשה הזו כשנכנסים למקום ומיד רוצים להישאר. הוא לא הכי יפה, גם לא תמיד הכי נקי, הוא לא לגמרי מוגדר והוא מרגיש לכם כמו בית. ההרגשה הזו היא המימד הנוסף שבחומר, היא לא נובעת מהצורה של החומר, היא נובעת אולי מהצללים שמרצדים על הקירות, מהעצים הנשקפים מהחלונות, מהאור הנשבר בזגוגית, מהבד המשתפל בווילונות, מהריח העולה במסדרונות.  

חשיבות הרוח בחומר היא כמו השבת. איזה טעם יהיה לראשון ושני, לשלישי, רביעי, חמישי ושישי ללא השבת? מקום בלי רוח הוא חלל יתום, הוא נעים לרגעים ונשכח מיד מהלב. הוא יכול להיות חלל תצוגה יוקרתי, 'הצעקה האחרונה'  ואתה תהייה בו אורח לרגע.

המימד השביעי הוא הנפש בתוך הדומם. הוא הלב הפועם של הצורות, הרהיטים והקירות. הוא מובע בשילוב החומרים, בגיוון המדויק, בפרופורציות שנעימות לעין, בחלוקת החלל שמזמינה להתרווח ולהישאר ולא רק להביט ולהתפעם.

והרי לכם שבע, שאין ממנו שובע. השיבו אותו לחייכם ולביתכם – ושבת אחים גם יחד.